פסק-דין בתיק תא"מ 29670-07-11 - פסקדין

1. בפני תביעה ותביעה שכנגד לעניין תאונת דרכים שארעה ביום 7.2.11 בנתניה.

2. לפי גרסת נהגת התובעת, היא נסעה במהירות של 20 קמ"ש בכביש דו סטרי, כאשר בכל כיוון נסיעה נתיב אחד. נהגת התובעת העידה, כי יום התאונה היה יום גשום. בשלב מסוים, במקום שבו החל הכביש להתעקל שמאלה, הגיע רכב הנתבעים מכיוון הנסיעה הנגדי, איבד שליטה, סטה אל נתיבה וגרם לתאונה בין שני הרכבים, במסגרתה פגע רכב הנתבעים באמצעות קדמת רכבו בצד השמאלי של רכב התובעת.

לפי גרסת נהגת התובעת, כתוצאה מן התאונה נהדף רכבה אל שולי הכביש ואילו רכב הנתבעים נעצר במרכז הכביש. עוד העידה נהגת התובעת, כי מיד לאחר קרות התאונה נכנס נתבע 1 לרכבה והתנצל.

לבית המשפט הוגשה חוות דעת שמאי וכן תמונות הנזק (ת/2) מהן ניתן ללמוד כי הנזק לרכב התובעת נגרם באזור הגלגל השמאלי קדמי של הרכב.

3. נהג הנתבעים העיד, כי נסע בנתיב נסיעתו והאט את המהירות עם הגעתו לעיקול. כשהגיע כמעט לאמצע העיקול ראה את רכב התובעת מגיע מולו כאשר הוא סוטה לתוך נתיבו. נהג הנתבעים העיד כי נצמד לצד ימינו, אך התובעת סטתה אל תוך נתיבו והתאונה אירעה בנתיב נסיעתו (עמ' 4 ש' 23-24).

נהג הנתבעים טען, כי לאחר התאונה ניגש אל נהגת התובעת על מנת לשאול לשלומה מתוך אזרחות טובה בלבד וכי לא התנצל.

4. לבית המשפט הוגש תיק המשטרה שנפתח בגין התאונה דנן (יצוין, כי בסופו של יום לא הוגש כתב אישום כנגד מי מן הנהגים).

בתיק המשטרה מצוי זכ"ד מיום 7.2.11 אשר נערך ע"י רס"ן אייל סולומון ממנו עולה, כי רס"ן סלומון כי הגיע למקום לאחר קרות התאונה וראה רכב לבן (רכב הנתבעים) העומד במרכז הכביש על קו ההפרדה ורכב נוסף בצבע זהב (רכב התובעת) העומד בשול הימני.

האמור בזכ"ד תומך בגרסתה של נהגת התובעת בדבר מיקום התאונה ומיקום הרכבים לאחר התאונה.

5. בתיק המשטרה מצויה גם הודעתו של נהג הנתבעים.

בהודעתו (עמ' 2 שורות 25-27) אמר נהג הנתבעים כדלקמן:

" איך שאני רואה את הרכב מולי אני בולם. כלומר מאט את המהירות. לא לחצתי בלימת חירום והרכב החליק לתוך הרכב שלה".

עוד אמר נהג הנתבעים בהודעתו:

"הפגיעה ברכב השברולט הייתה כאשר אני עדיין נמצא בנתיב הנסיעה שלי והשברולט מצוי בחלקו בנתיב שלי... כשנעצרתי אחרי הפגיעה הרכב שלי נעצר באמצע בין הנתיבים" (עמ' 2 ש' 29-33)

כמו כן, אמר נהג הנתבעים (כפי שגם העיד בבית המשפט), כי משהבחין ברכב התובעת ניסה לסטות ימינה (עמ' 2 ש' 60).

6. לאחר ששמעתי עדויות הנהגים ועיינתי במוצגים אשר הוגשו לבית המשפט, אני מקבלת את גרסת התובעת. גרסת נהגת התובעת הייתה אמינה ונתמכה באמור בזכ"ד באשר למיקום הרכבים לאחר קרות התאונה.

מאידך- מצאתי כי גרסת נהג הנתבעים אינה הגיונית, שכן לא הגיוני בעיניי כי נהג הנתבעים הסיט את הגה רכבו ימינה משהבחין ברכב התובעת בנתיבו ובכל זאת, החליק כתוצאה מן התאונה דווקא למרכז הכביש. היה מצופה לפי גרסתו של נהג הנתבעים כי יחליק או ייהדף אל השול שמימין לנתיב נסיעתו.

זאת ועוד, אילו הסיט נהג הנתבעים את ההגה ימינה, לא יכול היה הפגוש השמאלי קדמי של רכב הנתבעים לפגוע ברכב התובעת שכן הפגוש השמאלי קדמי של רכב הנתבעים דווקא התרחק מרכב התובעת.

זו אף זו, גרסת נהג הנתבעים אינה עולה בקנה אחד עם מיקום הנזקים לרכבים. אילו הייתה מתרחשת התאונה כפי גרסת נהג הנתבעים, היה על הנזק לרכב התובעת להיגרם בפינה השמאלית קדמית של הרכב או בקדמת רכב התובעת ולא בצד שמאל מעל הגלגל השמאלי קדמי של רכב התובעת, כפי שנגרם בפועל.